התוכן בפורטל שן מבוסס על ראיות מדעיות ומחקרים, שנכתבו על ידי גורמים מוכרים על ידי קהילת רפואת השיניים העולמית.
שן בינה: כל המידע שחשוב שתכירו – המדריך השלם
מה זה שין בינה?
שיני בינה, המכונות גם טוחנות שלישיות, הן קבוצת השיניים הטוחנות האחרונה הממוקמת בחלק האחורי של הפה.
מתי הם מופיעים השיני בינה?
הם מופיעים בדרך כלל בסוף גיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת, בדרך כלל בין הגילאים 17 עד 25. לרוב האנשים יש ארבע שיני בינה – אחת בכל זווית הפה, שתיים למעלה ושתיים למטה.
מתי הם היו שימושיות יותר ולמה כיום הם פחות רלוונטיות?
שיני בינה היו שימושיות יותר לאבותינו הרחוקים שהיו להם דיאטות קשות יותר ללעיסה והצריכו טחינה נוספת של מזון.
עם זאת, ככל שהדיאטות ואורחות החיים של בני האדם התפתחו, השיניים הללו הפכו פחות נחוצות.
במקרים רבים, אין מספיק מקום בפה לשיני בינה להופיע במלואן, מה שמוביל לבעיות שיניים פוטנציאליות ואי נוחות. כמה בעיות נפוצות הקשורות לשיני בינה כוללות:
כליאה: לשיני בינה אולי אין מספיק מקום להיכנס כמו שצריך, מה שמוביל לכליאה. זה יכול לגרום לכאב שיניים, זיהום ונזק לשיניים הסמוכות.
צפיפות: שיני בינה עלולות לגרום לצפיפות יתר בפה, לדחיקת שיניים אחרות מקו ישר בקשת.
זיהום ומחלות חניכיים: שיני בינה שבקעות חלקית יכולות ליצור פתח לחדירת חיידקים, מה שמוביל לזיהומים ומחלות חניכיים.
ציסטות וגידולים: ציסטות וגידולים שפירים יכולים לפעמים להיווצר סביב שיני בינה כלואות, שעלולים לגרום לנזק בעצם הלסת והשיניים הסמוכות.
כאב ואי נוחות: גם כאשר אינן גורמות לבעיות מיידיות, שיני בינה עלולות לגרום לאי נוחות כשהן מנסות להגיח ולדחוף כנגד מבנים מסביב.
מה מומלץ לעשות בשל בעיות אלו?
בשל בעיות פוטנציאליות אלו, רופאי שיניים ומנתחי פה רבים ממליצים על הסרת שיני בינה, במיוחד אם הן גורמות לכאב או לבעיות שיניים אחרות. עקירת שיני בינה היא הליך שיניים נפוץ המבוצע לעיתים קרובות כדי למנוע סיבוכים עתידיים.
עם זאת, לא כולם צריכים להסיר את שיני הבינה שלהם – זה תלוי בנסיבות אינדיבידואליות ובייעוץ של רופא שיניים.
האם לכולם יש שיני בינה?
לא לכולם יש שיני בינה. בעוד שלרוב האנשים יש שיני בינה, יש אחוז ניכר מהאוכלוסיה שחסרה לו שן בינה אחת או יותר לגמרי, או שיש להן צורה בסיסית או לא מפותחת. הנוכחות וההתפתחות של שיני בינה עשויות להשתנות מאוד בין אנשים.
היעדר או תת-התפתחות של שיני בינה יכולה להיות מושפעת מגורמים כמו גנטיקה, שינויים אבולוציוניים בגודל הלסת האנושית ושונות אינדיבידואלית בהתפתחות השיניים.
ייתכן שחלק מהאנשים התפתחו עם לסתות קטנות יותר עם הזמן, מה שהוביל לפחות מקום לשיני בינה להופיע כראוי. כתוצאה מכך, אנשים מסוימים עשויים לעולם לא לפתח שיני בינה, בעוד שאחרים עשויים לפתח רק אחת או שתיים.
רופאי שיניים לרוב מעריכים את נוכחותן והתפתחותן של שיני בינה באמצעות צילומי רנטגן ובדיקות קליניות. אם אין מספיק מקום בפה לשיני בינה להיכנס כראוי, אם הן גורמות לכאב או לבעיות שיניים אחרות, או אם הן בסיכון לגרום לבעיות בעתיד, רופא שיניים או מנתח פה עשויים להמליץ על הסרתן.
מתי צומחות שיני בינה?
שיני בינה, הידועות גם בשם טוחנות שלישיות, מתחילות בדרך כלל להופיע בסוף גיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת. תזמון הגדילה שלהם יכול להשתנות בין אנשים, אך הוא מתרחש בדרך כלל בין הגילאים 17 ו-25. להלן ציר זמן גס של צמיחת שיני בינה:
תחילת הבקיעה: בקיעת שיני בינה יכולה להתחיל כבר בסוף שנות העשרה, בסביבות גיל 17 או 18. חלק מהאנשים עלולים להתחיל להרגיש את השיניים דוחפות את החניכיים שלהם במהלך תקופה זו.
שנות ה-20 המוקדמות: לרוב, שיני בינה ממשיכות לצוץ במהלך שנות ה-20 המוקדמות. בשלב זה, ייתכן שהן בקעו חלקית או שהם עדיין מתחת לקו החניכיים.
השלמה: בקיעת שיני בינה מסתיימת בדרך כלל באמצע שנות ה-20, אם כי במקרים מסוימים היא עשויה להימשך עד סוף שנות ה-20.
חשוב לציין שלא כולם עוקבים אחר ציר הזמן המדויק הזה, והתהליך יכול להשתנות מאדם לאדם. לחלק מהאנשים ייתכן שבשנות ה-20 המוקדמות לחייהם בקעו ויתפקדו שיני בינה, בעוד שאחרים עלולים לחוות התפרצות מאוחרת או אפילו להיות בעלי שיני בינה שלעולם לא מתפתחות במלואן.
בגלל הפוטנציאל לבעיות שיניים הקשורות לשיני בינה, נפוץ שרופאי שיניים עוקבים אחר גדילתם ומיקומם באמצעות צילומי רנטגן ובדיקות שיניים קבועות, במיוחד במהלך שנות העשרה המאוחרות ובבגרות המוקדמת.
אם שיני בינה גורמות לכאב, דחיסה או בעיות שיניים אחרות, או אם יש סיכון לבעיות עתידיות, רופא שיניים או מנתח פה עשויים להמליץ על הסרתן.
האם צריך להסיר שיני בינה?
ההחלטה להסיר שיני בינה (טוחנות שלישיות) אינה חד-משמעית ותלויה במספר גורמים. רופאי שיניים מעריכים בדרך כלל את הצורך בהסרת שיני בינה בהתבסס על נסיבות אינדיבידואליות, כולל:
מיקום ויישור: אם שיני בינה אינן מיושרות כראוי ואין להן מספיק מקום לצאת במלואן (כלואות), הן עלולות לגרום לבעיות כמו כאב, זיהום ונזק לשיניים שכנות. במקרים כאלה, ניתן להמליץ על הסרה.
כאב או אי נוחות: ייתכן שיהיה צורך להסיר שיני בינה שגורמות לכאב, אי נוחות או לחץ בחלק האחורי של הפה כדי להקל על התסמינים הללו.
סיכון לבעיות עתידיות: גם אם שיני בינה אינן גורמות לבעיות מיידיות, הן עשויות להיות בסיכון לגרום לבעיות בעתיד. לדוגמה, שיני בינה שבקעות חלקית יכולות ליצור נקודת כניסה לחיידקים, שעלולה להוביל לזיהומים ולמחלות חניכיים.
סיכון של צפיפות שיניים: שיני בינה יכולות לפעמים לדחוף על שיניים שכנות, ולגרום לצפיפות וחוסר יישור. במקרים כאלה, ניתן לשקול הסרה כדי למנוע בעיות אורתודונטיות.
היווצרות ציסטה או גידול: שיני בינה שנכלאו עלולות להוביל להיווצרות של ציסטות או גידולים שפירים, שעלולים לפגוע בעצם הלסת והשיניים הסמוכות. במצבים אלה, ייתכן שיהיה צורך בהסרה.
אנטומיה אינדיבידואלית: הגודל והצורה של הלסת של אדם יכולים להשפיע על האם יש מספיק מקום לשיני בינה להיכנס כראוי. לחלק מהאנשים יש באופן טבעי מספיק מקום, בעוד שלאחרים אין.
העדפות אישיות: אנשים מסוימים עשויים לבחור להסיר את שיני הבינה שלהם באופן יזום כדי למנוע בעיות עתידיות פוטנציאליות או כדי לטפל בחששות לגבי בריאות הפה.
חשוב להתייעץ עם איש מקצוע בתחום רפואת השיניים, כגון רופא שיניים או כירורג פה, כדי לקבוע האם יש צורך בהסרת שיני בינה במקרה שלכם.
הם יתייחסו לבריאות הפה שלכם, למיקום וההתפתחות של שיני הבינה , וכל סימפטום שאתם עשוי לחוות לפני מתן המלצה.
הסרת שיני בינה היא הליך דנטלי נפוץ, וההתקדמות בטיפול השיניים הפכה את התהליך לבטוח ונוח יותר עבור המטופלים.
למה יש לנו שיני בינה?
מאמינים ששיני בינה, הן שרידים של העבר האבולוציוני שלנו כאשר התזונה האנושית הייתה שונה באופן משמעותי ממה שהם היום. הם היו שימושיים יותר לאבותינו הרחוקים שהיו להם דיאטות קשות יותר ללעיסה ודרשו טחינה נוספת של חומר צמחי סיבי ובשר נא.
הנה כמה תיאוריות לגבי הסיבה שיש לנו שיני בינה:
אבולוציה תזונתית: תזונה מוקדמת של האדם כללה מזונות גסים ושוחקים שדרשו יותר לעיסה וטחינה. שיני בינה היו עוזרות לאבותינו לעבד ולעכל את המזונות הקשים הללו בצורה יעילה יותר.
אובדן שיניים: לאבותינו היה שיעור גבוה יותר של אובדן שיניים עקב גורמים כמו בלאי, זיהומים ותאונות. שיניים טוחנות נוספות כמו שיני בינה יכלו לפצות על אובדן שיניים אחרות.
גודל ומבנה הלסת: אנתרופולוגים מציעים שלבני אדם מוקדמים היו לסתות גדולות יותר עם יותר מקום לשיניים, כולל הטוחנות השלישיות. עם הזמן, ככל שהתזונה האנושית השתנתה והבישול הפך לנפוץ יותר, ירד הצורך בלסתות גדולות יותר, מה שהוביל לצמצום המקום הפנוי לשיני בינה.
שריד אבולוציוני: שיני בינה נחשבות לעתים קרובות לשריד של האבולוציה האנושית, בדומה לתוספתן או לעצם הזנב. ככל שאורחות החיים, הדיאטות והטכנולוגיה של האדם התפתחו, הצורך בשיניים אלו הצטמצם, אך הן טרם חוסלו מהגנום האנושי.
בעידן המודרני, עקב שינויים בתזונה, נוהלי היגיינת הפה והתקדמות בטיפולי שיניים, שיני בינה הפכו פחות נחוצות. לאנשים רבים אין מספיק מקום בפיהם כדי להכיל את הטוחנות הנוספות הללו, מה שעלול להוביל לבעיות כמו פגיעה, צפיפות וזיהום. כתוצאה מכך, לעיתים קרובות יש צורך להסיר שיני בינה כדי למנוע או לטפל בבעיות אלו.
היכן ממוקמות שיני הבינה?
איפה אתם יכולים למצוא אותם:
ימין עליון: שן בינה אחת ממוקמת בפינה הימנית העליונה של הפה, לכיוון הגב.
שמאל עליון: שן בינה נוספת ממוקמת בפינה השמאלית העליונה של הפה, גם לכיוון האחורי.
ימין תחתונה: שן בינה אחת נמצאת בפינה הימנית התחתונה של הפה, לכיוון הגב, מול שן הבינה הימנית העליונה.
שמאל תחתונה: שן הבינה הסופית ממוקמת בפינה השמאלית התחתונה של הפה, לכיוון הגב, מול שן הבינה השמאלית העליונה.
ראוי לציין שלא כולם מפתחים את כל ארבע שיני הבינה, ולחלק מהאנשים יש שן בינה אחת או יותר חסרות או לא מפותחות. בנוסף, הפריצה והמיקום של שיני בינה יכולים להשתנות מאוד בין אנשים.
במקרים מסוימים, שיני בינה עשויות לבקוע לחלוטין ולהתיישר כראוי עם השיניים האחרות, בעוד שבמקרים אחרים, הן עשויות להיות בבקיעה חלקית (מכוסות חלקית על ידי החניכיים) או מושפעות לחלוטין (מכוסות לחלוטין על ידי החניכיים ועצם הלסת). שיני בינה כלואות עלולות להוביל לבעיות שיניים ועשויות לדרוש הסרה.
מה הם הסימנים להופעת שיני בינה?
בקיעת שיני בינה, יכולה להשתנות מאדם לאדם, ולא כולם חווים תסמינים ניכרים. עם זאת, ישנם כמה סימנים ותסמינים נפוצים שעשויים להצביע על שלבי ההתחלה של בקיעת שיני בינה:
תחושה בחניכיים: אתם עלולים להרגיש אי נוחות או כאב קל בחלק האחורי של הפה שלכם במקום שבו שיני הבינה מתחילות לצאת. זה יכול לכלול תחושת לחץ או כאב עמום.
חניכיים נפוחות או רכות: החניכיים סביב האזור שבו בוקעות שיני הבינה עלולות להיות נפוחות, רכות או אדומות.
אי נוחות בלסת: אתם עלולים לחוות כאב או נוקשות בלסת, במיוחד כאשר פותחים את הפה לרווחה או לועסים.
כאב בשיניים סמוכות: שיני בינה עלולות לעיתים לגרום לכאב בשיניים סמוכות עקב הופעתן או לחץ על מבנים שכנים.
כאבי ראש: במקרים מסוימים, השינויים ביישור הפה והלסת במהלך בקיעת שיני בינה עלולים להוביל לכאבי ראש קלים.
טעם או ריח לא נעימים: חיידקים יכולים להצטבר סביב שיני בינה שבקעות חלקית, מה שמוביל לטעם רע בפה או לריח רע מהפה.
בקיעה חלקית: ייתכן שתבחין בחלק קטן משן הבינה פורצת דרך קו החניכיים. זה יכול לפעמים לגרום לגירוי ואי נוחות.
חשוב לציין שלא כולם חווים תסמינים כאשר שיני הבינה שלהם מתחילות לבקוע. אנשים מסוימים עשויים להיות בקע לגמרי שיני בינה ללא אי נוחות או כאב ניכרים. בדיקות שיניים וצילומי רנטגן רגילים יכולים לעזור לרופא השיניים שלכם לעקוב אחר התפתחות ומיקום שיני הבינה שלכם. אם אתם חווים כאב משמעותי, נפיחות, זיהום או תסמינים אחרים הנוגעים לכך, מומלץ להתייעץ עם רופא שיניים לצורך הערכה והכוונה מתאימה.
מהם הבעיות הנפוצות עם שיני בינה?
שיני בינה, עלולות לעיתים להוביל לבעיות שיניים שונות, במיוחד כאשר אין להן מספיק מקום להיכנס כראוי או אם הן לא מיושרות. בעיות נפוצות הקשורות לשיני בינה כוללות:
- כליאה: שיני בינה נוטות יותר להיכלא, כלומר אין להן מספיק מקום לצאת לגמרי או שהן גדלות בזווית. שיני בינה כלואות עלולות לגרום לכאב, נפיחות וזיהום. ישנם סוגים שונים של כליאה:
- כליאה אנכית: השן כלואה בתוך עצם הלסת ואינה בוקעת במלואה.
- כליאה מזיאלית: השן נטויה קדימה, לכיוון קדמת הפה.
- כליאה דיסטלית: השן מוטה לאחור, לכיוון החלק האחורי של הפה.
- כליאה אופקית: השן שוכבת על צדה בתוך עצם הלסת.
- זיהום ומחלות חניכיים: שיני בינה שבוקעות רק בחלקן יכולות ליצור פתח ברקמת החניכיים, מה שמספק מסלול כניסה של חיידקים. זה יכול להוביל לזיהום סביב השן, לגרום לכאב, נפיחות ואדמומיות. זה יכול גם לתרום למחלת חניכיים.
- כאב ואי נוחות: התפרצות ופגיעה של שיני בינה עלולות לגרום לכאב משמעותי, במיוחד אם הן לוחצות על שיניים, עצם או עצבים סמוכות.
- צפיפות: שיני בינה יכולות לדחוף נגד שיניים שכנות, מה שמוביל לצפיפות וחוסר יישור של שאר השיניים. זה יכול לשבש את הנשיכה ואת הטיפול האורתודונטי.
- ציסטות וגידולים: במקרים מסוימים, ציסטה מלאה בנוזל או גידול שפיר יכול להיווצר סביב שן בינה פגועה. זה יכול לגרום לנזק לעצם הלסת, לשיניים הסמוכות ולעצבים.
- עששת: שיני בינה קשות יותר לניקוי עקב מיקומן בחלק האחורי של הפה, מה שהופך אותן לרגישות יותר לעששת. המיקום שלהם יכול להפוך צחצוח נכון ושימוש בחוט דנטלי למאתגרים.
- לחץ על מבנים סמוכים: שיני בינה יכולות להפעיל לחץ על השיניים הסובבות, שעלול להוביל לכאב, נזק או חוסר יישור.
- בעיות בסינוסים: שיני הבינה העליונות ממוקמות ליד הסינוסים, וצמיחתן יכולה לפעמים להוביל לכאבי סינוסים, לחץ או גודש.
- קושי באכילה ודיבור: כאב ואי נוחות הנגרמים משיני בינה צצות או כלואות עלולים להקשות על אכילה ודיבור בנוחות.
בשל בעיות פוטנציאליות אלו, רופאי שיניים עוקבים לעיתים קרובות אחר התפתחות ומיקומן של שיני בינה ועשויים להמליץ על הסרתן אם קיים סיכון לבעיות שיניים או מתמשכות. בדיקות שיניים וצילומי רנטגן רגילים יכולים לעזור לזהות ולטפל בבעיות אלו בשלב מוקדם.
מהם הטיפולים הנפוצים ביותר בשיני בינה?
הטיפול בשיני בינה תלוי בבעיות הספציפיות שהן גורמות. רופאי שיניים יעריכו את המצב באמצעות בדיקות קליניות וצילומי רנטגן כדי לקבוע את דרך הפעולה המתאימה. טיפולים נפוצים לשיני בינה כוללים:
מעקב: אם שיני בינה אינן גורמות לבעיות כלשהן והן בוקעות במלואן במצב בריא, ייתכן שרופא השיניים שלך יבחר לנטר אותן לאורך זמן כדי להבטיח שהן נשארות יציבות ולא יגרמו לבעיות עתידיות.
עקירה: הסרת שיני בינה היא טיפול נפוץ, במיוחד כאשר השיניים כלואות, לא מיושרות, גורמות לכאב או עלולות לגרום לבעיות בעתיד. עקירה עשויה להיות מומלץ גם אם אין תסמינים נוכחיים כדי למנוע סיבוכים אפשריים.
עקירה פשוטה: אם שיני הבינה בוקעות במלואן, ניתן לבצע עקירה פשוטה, בדומה לעקירה של כל שן אחרת.
עקירה כירורגית: אם שיני הבינה כלואות או לא בוקעות במלואן, ייתכן שיהיה צורך בעקירה כירורגית. זה כרוך בביצוע חתך ברקמת החניכיים ואפשר להסיר חלק מעצם הלסת כדי לגשת ולהסיר את השן.
אנטיביוטיקה: אם יש זיהום או סיכון לזיהום עקב שיני בינה שנכלאו או בקעו חלקית, ניתן לרשום אנטיביוטיקה כדי לשלוט בזיהום לפני ביצוע טיפול נוסף.
טיפול בכאב: ניתן לטפל בכאב ואי נוחות הקשורים לשיני בינה באמצעות משככי כאבים ללא מרשם או תרופות מרשם שנקבעו על ידי רופא השיניים או מנתח הפה.
הרדמה או סדציה: בהתאם למורכבות ההליך ובהעדפותיך האישיות, ניתן להשתמש בהרדמה מקומית, סדציה או הרדמה כללית כדי להבטיח את הנוחות שלכם במהלך החילוץ.
הסרת ציסטה או גידול: אם התפתח ציסטה או גידול שפיר סביב שן בינה פגועה, ייתכן שיהיה צורך בהסרה כירורגית של הציסטה או הגידול.
טיפול לאחר ניתוח: לאחר עקירת שיני בינה, תקבל הנחיות כיצד לטפל באתר הניתוח, לטפל בכאב, להפחית נפיחות ולהימנע מסיבוכים כגון יובש במכתשית (מצב שבו קריש הדם במקום העקירה מתנתק).
חשוב להתייעץ עם רופא שיניים כדי לקבוע את גישת הטיפול הטובה ביותר למצב הספציפי שלכם.
הסרת שיני בינה היא הליך שגרתי, וההתקדמות בטיפול השיניים הפכה אותה לבטוחה ונוחה יותר עבור המטופלים.
רופא השיניים או מנתח הפה שלכם ידריכו אותך בתהליך ויספקו המלצות בהתאם לצרכי בריאות הפה שלכם.
איך אוכל לטפל בשיני הבינה שלי? – מניעת בעיות עתידיות
אמנם אינכם יכולים למנוע את צמיחת שיני הבינה, אך אתם יכולים לנקוט בצעדים כדי לשמור על היגיינת פה טובה ולהפחית את הסיכון לסיבוכים הקשורים לטוחנות שלישיות אלה. הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לשלוט בשיני הבינה שלכם ויכולים למנוע בעיות:
בדיקות שיניים קבועות: בקרו אצל רופא השיניים שלכם באופן קבוע לבדיקות וניקויים. רופאי שיניים יכולים לעקוב אחר התפתחות שיני הבינה שלכם ולזהות כל בעיה פוטנציאלית בזמן מוקדם.
צילומי רנטגן: צילומי רנטגן דנטליים יכולים לעזור לרופא השיניים או למנתח הפה שלכם להעריך את המיקום והיישור של שיני הבינה שלכם ולקבוע אם הם עלולים לגרום לבעיות בעתיד.
היגיינת הפה: שמרו על היגיינת פה מעולה על ידי צחצוח שיניים לפחות פעמיים ביום ושימוש בחוט דנטלי מדי יום. שימו לב במיוחד לחלק האחורי של הפה שלכם, שם ממוקמות שיני בינה.
שטיפה עם מי מלח: גרגור עם מי מלח חמים יכול לעזור לשמור על ניקיון האזור סביב שיני הבינה שלכם ולהפחית את הדלקת.
השתמש במי פה אנטיספטיים: מי פה אנטיספטיים יכולים לעזור להפחית חיידקים בפה שלכם וסביב שיני הבינה.
הימנע מצפיפות: אם רופא השיניים שלכם מאמין ששיני הבינה שלכם עלולות לגרום לצפיפות או חוסר יישור, הוא עשוי להמליץ על טיפול יישור שיניים כדי ליצור יותר מקום בפה.
טיפול בכאב: משככי כאבים ללא מרשם יכולים לסייע בניהול כל אי נוחות הקשורה לבקיעת שיני בינה. עקבו תמיד אחר הוראות המינון והתייעצו עם רופא השיניים אם הכאב נמשך.
הימנעו מעישון: עישון יכול להגביר את הסיכון לזיהום ולעכב את הריפוי לאחר הסרת שיני בינה. אם הסירו את שיני הבינה, הימנעו מעישון במהלך תקופת ההחלמה.
התייעצו עם רופא השיניים שלכם: אם אתם חווים תסמינים חריגים, כאבים, נפיחות או אי נוחות בחלק האחורי של הפה, קבעו תור לרופא השיניים בהקדם כדי להעריך את שיני הבינה שלכם.
זכרו שלמרות שצעדים אלה יכולים לעזור להפחית את הסיכון לסיבוכים, ייתכן שחלק מהאנשים עדיין יצטרכו להסיר את שיני הבינה שלהם בגלל גורמים שאינם בשליטתם. תקשורת סדירה עם רופא השיניים שלכם חיונית כדי לשמור על בריאות הפה המיטבית ולטפל בכל בעיה אפשרית.
איך סקרנו את המאמר הזה:
כל התוכן של פורטל שן נבדק רפואית ונבדק על ידי רופא שיניים מורשה כדי להבטיח שהמידע הוא עובדתי, עדכני ורלוונטי.
יש לנו הנחיות קפדניות למקור ומצטטות רק ממחקרים מדעיים עדכניים, כגון מאמרים מדעיים, ספרי לימוד לרפואת שיניים, סוכנויות ממשלתיות וכתבי עת רפואיים.
-
Nature
-
Wiley
-
ScienceDirect
-
NIH
-
Researchgate
-
American Association of Orthodontists
